הדרך לבטל (להוציא מתוקף) חוזה / הסכם משפטי מדיני בינלאומי

1
 על מנת לסיים הסכם / חוזה או אמנה, הממונה אשר יעשה זאת חייב להיות מורשה רשמי בעל אותה הרמה שבה היה הממונה אשר חתם על החוזה

אחרת כל ארחי פרחי יהיה מסוגל לסיים את כל ההסכמים בעולם או להכריז על מלחמות בין מדינות

2
 הממונה והצד המסיימים את ההסכם חייבים להכריז על כוונותיהם לעשות פעולה זו בדרך רשמית

3
 פעולה מסוג זה חייבת להיות מוכרזת באופן ברור ומפורש

4
 כל חוזה / הסכם או אמנה הם 100% תקפים לפחות עד פרק הזמן שבו הסיום מוכרז בבירור, באופן מפורש ורשמי

5
 אף תנאי מתנאים אלו לא קויימו (כאשר כולם צריכים להתקיים) כך ש "הסכם ערבי יהודי על המולדת היהודית בפלשתינה" הוא עדיין 100% תקף ופעיל

6
 אפילו אם כל תנאי הסיום התקיימו, לצד האחר יש זכות לתבוע את הצד המפר בבית משפט. לתבוע בגין הפרה / סיום ייחודי של הסכם משפטי. זה תמיד נכון אלא אם כן ההסכם מכיל אפשרות כתובה של סיום ההסכם. או אם הצד האחר כבר הפר או שבר את ההסכם

7
היהודים מעולם לא הפרו את התנאים של "הסכם ערבי יהודי על המולדת היהודית בפלשתינה", ולהסכם זה אין שום אפשרות של סיום. אז גם אם הערבים ביום מן הימים יקיימו את כל התנאים הרשומים מעלה של סיום ההסכם, הם עדיין יהיו אחראים. וללא ספק הם יוכלו לעמוד לדין בבתי משפט בינלאומים בגין נסיון כזה לסיים את ההסכם

אז בכל מצב אפשרי, היהודים (במיוחד ציונים אשר חתמו על ההסכם) נשארים בעלים חוקיים של כל פלשתינה

לרוע מזלינו, המשפטנים, עורכי הדין, היועצים, המנהיגים ושאר 'בעלי המקצוע המקבלים תשלום' היהודים, הם בורים אדיוטים (או בוגדים מהסוג הגרוע ביותר - אנא ביחרו אחת מבין שתי האפשרויות הללו). הם לא מרשים לפתור את הבעיות בהן ישראל שרויה, הם לא מאפשרים להציל את ישראל, הם צועקים ססמאות אדיוטיות ובערמומיות מציגים את היהודים ככובשים בלתי חוקיים אשר כבשו את האדמה על פי הוראה מוסכמת של ברית צבאית אמפריאליסטית אשר נפגשה בסן רמו בשנת 1920

ובכן, על מה מדובר כאן
?

מדינת ישראל / הציונות / הצבא / העם היהודי נמצאים תחת מתקפות עזות של דה לגיטימציה ( ולא משנה עד כמה יהודים מדברים סרה על "ציונים" ו/או הפוך - לאנטישמים זה לא אכפת איך אנחנו מוגדרים )
הזכות היהודית על המולדת היהודית הפכה למטרת חיסול, וערעורה / ביטולה הפך מזמן לתאוותם של גורמים עויינים אנטי יהודים.
אז תמיד ניתן למצוא יהודים 'גיבורים וחזקים' ( אשר שכחו מה זה ואיך זה להיות נרדף כמו מקק בידי אנטישמים ), אשר ייצעקו משפטי גבורה כמו

• "למי אכפת"
  
  
• "או"ם שמו"ם"
  
  
• "לא מעניין אותנו"
  
  

וכו
אבל אם נעצור רגע להתבונן, נבין שהרבה מאוד מהחולות והרעות שפוקדות אותנו ( כמו טרור נגד יהודים, גיבוי עולמי לטרור זה, לחצים על מסירת אדמות יהודיות לאוייב הערבי - לחצים אשר לאט לאט המנהיגים ה"ימנים" נכנעים להם ומתכופפים בגללם, תחושת קיפוח ואפלייה במערכת המשפט / תקשורת / אקדמיה / אמנות, כמו צמיחה פראית של עוד ועוד אנרכיסטים אשר מזדהים עם האוייב ומעודדים השתמטות מהצבא ) מקורן בעלילות דם של אותם גורמים עויינים המציגים אותנו ( בכל מקום אפשרי כולל באוניברסיטאות היוקרתיות בעולם ובארץ ) כ"כובשים בלתי חוקיים".

ואנחנו היהודים חשים זעם, פורקים אמוציות אך בפועל נשארים חסרי אונים - ממש כמו ילד קטן אשר חווה התעמרות מחבריו לכיתה ולא מסוגל להגיב

נכון להיום ( השמיני לחודש פברואר שנת 2012 ) ניתן לספק דוגמה טובה:

בבית ה"אח גדול" התנהל ויכוח פוליטי בין סער האנרכיסט השמאלן, לבין שאר דיירי הבית הפטריוטים
סער, ללא כל הרמת קול, השתיק את כל הפטריוטים אשר דברו מולו בלהט ובאמוציות. הוא עשה זאת ללא כל מצמוץ וללא כל בעייה
אחד מדיירי הבית אשר נודע כפטריוט גדול (וכאינטיליגנט), פרק את רגשותיו בהשתפכות בכי מייד לאחר מכן
מה למעשה מלמדת אותנו דוגמה זאת
?

העם היהודי נטול כל אמצעי הוכחה לוגיים, ריאליים, שכליים, עובדתיים!
העם היהודי משול ל"קאובוי" נטול אקדח, העם היהודי משול לסמוראי נטול חרב.
אין לעם היהודי כלים ו/או אמצעים ו/או יכולת לעמוד על זכותו החוקית על המולדת.
אם נוטלים מהעם היהודי את "הציטוט מהתורה" - הוא נותר מחוסר אונים

* הערות והארות לגבי  התורה הקדושה (נכתב מתוך כבוד ואמונה גדולה):

- התורה היא קדושה ויש לעשות בה שימוש אחד ויחיד - ללמוד ממנה את חכמת האמת אשר תוביל אותנו ליעדינו - להיות אור לגויים.
כל שימוש אחר בתורה ( על אחת כמה וכמה שימוש כהוכחת נדל"ן ) הוא מבזה ופסול, ממש כמו להכנס עמו לשירותים.
- התורה הקדושה נקראת ע"י מליוני נוצרים אדוקים, ובכל זאת חלקם הגדול קורא תיגר על זכותינו על המולדת ופועל לחסל את מדינת היהודים.
- ה"ברית החדשה" מספרת ללא מילים / "מאחורי הקלעים" ( באופן די דומה לחלק האחרון של הקוראן ), לקהל של מליארדים, שכל הבטחה שנעשתה לבעלי הברית (עם הספר - העם היהודי), תקפה רק כאשר העם היהודי עמוד בחלקו בברית !
ולכן שימוש בתורה כהוכחת בעלות על הארץ המובטחת, מעביר את הנושא לשאלה עליה ניתן לדון עידנים: האם העם היהודי אכן עומד בבריתו עם אלוהים.
ולכן הנסיון להשתמש בתורה כהוכחה, מגלה לנו שההוכחה כבר איננה מוצקה כל כך מנקודת מבטם של הערבים והגויים העויינים.
- התורה הקדושה משמשת יהודים דתיים רבים ( מספרם הולך וגדל ), אשר באמצעותו מוכיחים לעולם ( בדרכים מושקעות ומגוונות ) שאסור לעם היהודי להתיישב בארצו עד ביאת המשיח. (ואותם יהודים כמובן מסתמכים על התורה על מנת לקבוע שהמשיח עדיין לא הגיע).
זה כבר לא נכון לאמר שמספרם מועט וכי הם קיצוניים - בדיקה מעמיקה תגלה שמספרם רב מאוד ( כולל כאן בארץ ), והם כאמור מצוטטים מהתורה.
- מצוות יישוב הארץ נתונה לפרשנויות ואמנם יהודים מאמינים רבים ( כמו לדוגמת מקים "שוברים שתיקה" ) מעדיפים להשתמש בתורה כצידוק לכך שאין "להתעמר בפלסטינים מסכנים" וכי זה גובר על החשיבות שביישוב אדמות יהודיות.
- אם נלך עם סיפור הפשט של התורה "עד הסוף", נגלה שבסופו של דבר אנחנו מוצגים ככובשים ( בדיוק מה שאנחנו מנסים להפריך על מנת לפתור את בעיותינו ).

אז נחזור לעיקר

אם נשים לרגע בצד את התורה הקדושה ( שוב - התורה היא מדריך שנועד להביאנו למטרתנו - להיות אור לגויים ), העם היהודי נותר עם פה פעור וללא כל יכולת להתגונן ולהוכיח אף לא לרגע קט שהוא בעל זכות חוקית על המולדת.

אז שוב - יכולים לקום יהודים "גיבורים וחזקים" ולטעון שאין אנחנו חייבים להוכיח כלום וכי כל העולם הוא כובש. ( בריטניה וצרפת האמפריאליסטיות והקולוניאליסטיות, ארה"ב אשר כובשת מדינה מדינה ומכניסה "חיילים בינלאומיים לכל חור", סין אשר כבשה את טיבט ויש כמובן דוגמאות רבות נוספות ).
אך מה לעשות...?
רק ( ! ) העם היהודי נמצא תחת זכוכית מגדלת ( אולי בגלל היותינו עם נבחר / עם סגולה / עם הספר ), וכן - רק ( ! ) העם היהודי הוא זה שצריך להתגונן.
רק על העם היהודי יש איקס אדום עתיק יומין מצד האנטישמים, ופחות עתיק יומין מצב האוייב הערבי !

כן - העם היהודי צריך להתגונן, ולהוכיח את היותו בעלים ולא פולש.
להוכיח בבית משפט - לא רק להסביר / להכריז / להצהיר

אז האם זה נכון שאלוהים השאיר אותנו לחלוטין ללא כלים?
האם זה נכון שאכן אנחנו נטולי כל יכולת הגנה?
האם אנחנו עירומים לחלוטין?

בואו ונבדוק !!

בשנת 1919 ( ממש לפני שהבריטים החלו להפעיל את מלאכת ה"הפרד ומשול" - הדוקטרינה האהובה עליהם ), נחתם הסכם הסטורי בין האמיר פייסל הנציג והמנהיג הרשמי והנבחר של הערבים, לבין ד"ר חיים וייצמן המנהיג והנציג הרשמי הנבחר של היהודים הציונים ( לימים נשיאה הראשון של מדינת ישראל ).
בהסכם זה הערבים ( מוסלמים ) עצמם חתומים שחור על גבי לבן על העובדה שהם:

* מכירים בפלשתינה כיהודית.
* מזהים עצמם כיישות משפטית / פוליטית הגדרתית ערבית - ולא "פלשתינאית" ( ולבטח לא "פלסטינית" כפי שמנסים לבלבל את מוחינו תוך ניצול מעוות זדוני וציני של תכונות השפה העברית לרעתינו ).
* מעודדים הגירה יהודית לפלשתינה המולדת היהודית.
* מעודדים התיישבות יהודית במולדת היהודית פלשתינה.
* מכירים בעם היהודי כעם הזכאי למולדת , בניגוד גמור להכרזתם המאוחרת יותר ב"אמנה הפלשתינאית" ( 1968 ), בה הם טוענים בדיוק הפוך

Article I

The Arab State and Palestine in all their relations and undertakings shall be controlled by the most cordial goodwill and understanding, and to this end Arab and Jewish duly accredited agents shall be established and maintained in the respective territories.

Article II

Immediately following the completion of the deliberations of the Peace Conference, the definite boundaries between the Arab State and Palestine shall be determined by a Commission to be agreed upon by the parties hereto.

Article III

In the establishment of the Constitution and Administration of Palestine, all such measures shall be adopted as will afford the fullest guarantees for carrying into effect the British Government's Declaration of the 2nd of November, 1917.

Article IV

All necessary measures shall be taken to encourage and stimulate immigration of Jews into Palestine on a large scale, and as quickly as possible to settle Jewish immigrants upon the land through closer settlement and intensive cultivation of the soil. In taking such measures the Arab peasant and tenant farmers shall be protected in their rights and shall be assisted in forwarding their economic development.

"

כלומר:

במילים פשוטות ( ולפני שנכנס לחשיבות האמיתית של ההסכם המשפטי ) ניתן לאמר שכל מנהיג / פוליטיקאי / משפטן / עסקן / "בעל מקצוע שכיר" הפעיל בהסברה - חייב להסתובב עם צילום מנויילן של מסמך זהב זה בכיס האחורי - זמין ו"בשליפה" לכל מקרה בו נואשם כהיותינו פולשים / כובשים.
הסכם משפטי חתום זה הוא התשובה לכל נסיון עויין להעליל על העם היהודי שהוא "גוזל אדמות ערביות".
כל מנהיג / פוליטיקאי / משפטן / עסקן / "בעל מקצוע שכיר" הפעיל בהסברה צריך וחייב לתלות עותק מנויילן וממוסגר של הסכם זה על קיר משרדו.
פלשתינה היא יהודית , והיו ימים שהערבים ידעו זאת באופן טבעי ואשרו זאת בחוזה / הסכם מדיני משפטי בינלאומי.
הסכם זה צריך להיות זמין ומוכן לשליפה בכל רגע שבו מקטרג / אנטישמי / ניאו נאצי / ערבי / עויין / אוייב מעליל עלינו עלילת דם ומטיח בפרצופינו את השקר בו הוא מציג אותנו כ"כובשים".



אולם,
מעבר לרמת ההוכחה שהסכם זה מספק לנו, להסכם מדיני משפטי זה יש חשיבויות נוספות.

הסכם מדיני בינלאומי משפטי חתום זה, הוצג באופן רשמי בועידת השלום בפריס.
ההסכם החתום הוצג בידי משלחות רשמיות ונבחרות של ערבים ושל יהודים.
על מנת לקצר, נספר ונלמד שועידת השלום בפריס הייתה הבסיס והיסוד להקמת הקהילה הבינלאומית - חבר הלאומים.
ועידת השלום בפריס היוותה את התשתית לכתיבת אמנת היסוד של חבר הלאומים, וזה כלל את סעיף 22 המדבר על הקמת "מערכת מנדט גלובאלית".

על פי החוק המנדטורי הרשמי, "מנדט" ( "מחוייבות" ) ניתן לעמים נזקקים.
כלומר - עם נזקק בתחילת דרכו, מקבל סיוע ממדינה מבוססת ועצמאית בעלת יכולות.
העם היהודי אמנם קיבל מנדט מחבר הלאומים, כאשר בריטניה מונתה מכוח חבר הלאומים - לאחר שהתנדבה לשמש כ"מנדטורית" - נאמנה.
על המנדט לא נדון כאן, אך רק נציין את העובדה שהמנדט הוא יהודי !! כן - בחתימתם, הבריטים התחייבו על פי החוק ועל פי החוזה:

להביא את היהודים ( ! ) לשלטון עצמאי במולדתם ( בית לאומי יהודי ) בפלשתינה במהירות האפשרית

ההחלטה על הענקת המנדט ליהודים בידי חבר הלאומים נעשתה כתוצאה ישירה של ועידת השלום בפריס, ועל החלטה זו חזרו ( ווידאו שאין כל שינוי ) בועידת סן רמו.

האו"ם של היום ( צורתו הנוכחית של חבר הלאומים ) מחוייב לכבד כל מסמך רשמי בינלאומי קיים, וכאן נעוצה חשיבותו הגדולה ביותר של "הסכם ערבי יהודי על המולדת היהודית בפלשתינה" !!
--
מעבר להיותו הוכחה על כך שאיננו פולשים אלא בעלים - הסכם זה ( עם הצגתו הנכונה ) הוא מקל בגלגלים של האו"ם האנטישמי הפועל ללא הרף להרוס את המדינה היהודית.
האו"ם, ממש כמו קודמו, מחוייב לכבד את אמנת היסוד שלו עצמו.
פרק 12 באמנת היסוד של האו"ם מכיל את סעיף 80 האומר מפורשות:

"
NOTHING in this [UN] Chapter shall be construed in or of itself TO ALTER IN ANY MANNER THE RIGHTS whatsoever of any state or any peoples or the terms of existing international instruments
"

כלומר,
האו"ם מחוייב לכבד כל מסמך רשמי קיים (!) בינלאומי אשר יש לעמים ו/או מדינה, ולכן כל נסיון ( בלתי חוקי המלווה בהפרה בינלאומית ) של האו"ם לגזול מאיתנו עוד אדמות יהודיות הוא פשע מוגדר ורשמי, אשר בגינו ניתן ( וחובה ) להעמידו לדין.
לעם היהודי כאמור יש הסכם קיים, ולכן סעיף 80 הוא בר אכיפה ומחייב את האו"ם.

אז נחזור על השאלה:

האם אמנם נטולים אנו כלי הגנה?

אז נחזור על השאלה:

האם אמנם נטולים אנו כלי הגנה?

אז היכן הבעייה?
למה אף אחד לא משתמש במסמך זה?
למה לא לומדים עליו כראוי במערכת החינוך?
למה לא מספיק ידוע שפלשתינה היא יהודית וכי הערבים עצמם הכירו בכך ועודדו הגירה יהודית לפלשתינה?

להסכם מדיני בינלאומי משפטי חתום ומכובד זה, הצמידו את השם "פייסל וייצמן" על מנת להפחית מחשיבותו ולהציגו כהסכם שולי וזניח בין שני אנשים בודדים פרטיים.
נעשו מאמצים לקטלג הסכם זה כ"מבוטל" / "בלתי תקף" ( למרות שמעולם לא נשמע שערבים ערערו עליו ), תוך תרגום שגוי ומגמתי של נספח כתב ידו של אחד הצדדים - האמיר פייסל, אשר אומר:

If the Arabs are established as I have asked in my manifesto of January 4-th, addressed to the Britain Secretary of State for Foreign Affairs, I [personally] will carry out what is written in this agreement. If changes are made I [personally] can not be accountable for failing to carry out this agreement
"

נספח זה אומר באופן מפורש שבתנאים מסויימים האמיר פייסל באופן אישי ידאג ( ייחשב כאחראי אישי ) לביצוע / מימוש / הוצאה לפועל של ההסכם, ובהעדר תנאים אלו ( אשר ממילא נתקיימו במלואם ואף יותר מכך ) - הוא אינו יכול להילקח / להיחשב באופן אישי כאחראי לכשלון ביצוע ההסכם.
כלומר, נספח כתב יד זה רק ( ! ) מבטא את מעורבותו האישית ( ! ) של האמיר פייסל.
זאת ועוד - נספח כתב ידו של האמיר פייסל אינו חתום ע"י שני הצדדים בהסכם ( ד"ר חיים וייצמן לא חתום על נספח כתב יד זה ).
לפי מה שלמדנו מעלה, ולפי התרגום הנכון ( דגש על הנכון! ), למדים אנו שהסכם זה תקף 100%.

מדינת ישראל ויתרה על אחד מכלי הנשק השכליים / משפטיים שלה, והמפתיע ביותר הוא שדווקא יהודים ( "משלנו" - משני צידי הקשת הפוליטית ) מיהרו לרכב על כתב יד זה ולנצל אותו על מנת להציג את ההסכם כ"מבוטל" / "בלתי תקף" / "לא יצא לפועל" !
יהודי אשר פוגם ביכולת ההגנה המשפטית של מדינת ישראל מן הראוי שייחשב כעויין וויגונה בשל כך.

הבהרה חשובה נוספת לגבי חוסר ההבנה העמוק של יהודים רבים בנוגע להסכם זה:

ראשית, מעט מאוד יהודים מכירים את תוכן ההסכם. נדירים היהודים שבכלל פתחו אי פעם לקרוא בהסכם זה.
מתוך הבודדים אשר זכו להכירו, הרוב מבין בטעות ש"פייסל נתן ליהודים את ישראל".
זה המקום לשוב, לחזור ולהדגיש:

היהודים מעולם לא קיבלו כלום מאף אחד !
להיפך - ליהודים גנבו יותר מ 76% מהאדמות שלהם ( אשר באופן רשמי חוקי - עדיין בבעלותם )
הדבר היחידי שאי פעם היהודים קיבלו הוא: 
הכרה בזכויות הקיימות ( ! ) שלנו על המולדת היהודית בפלשתינה !
וזיכרו זאת כל ימי חייכם.
האנטישמים העויינים ( כמו גם חלק מהערבים ) מפזרים את השקר שהיהודים "קבלו את פלשתינה", על מנת להציג אותנו כ"כובשים אמפריאליסטים" ולהצדיק טרור נגדינו על מנת לחסלינו. כאמור זהו שקר.
האמת ראוייה להדגשה חוזרת:

כל מה שאנחנו היהודים קבלנו הוא הכרה בזכויות הקיימות ( ! ) שלנו על המולדת בפלשתינה

לפני מספר חודשים היו התרעמויות על כך שהממשל מחרים נשקים של מתיישבים יהודים ביהודה ושומרון.
מספר פעמים הועלו התלונות שבו בזמן שהתנכלויות הערבים גוברות - היהודים נותרים ללא כלי נשק להגנה עצמית.
בדומה לדוגמה זו, ועל אותו המשקל - כל יהודי אשר טוען ש"הסכם ערבי יהודי על המולדת היהודית בפלשתינה מבוטל" - עושה בפועל ממש אותו דבר.
הוא מחרים נשק משפטי יעיל של מדינת ישראל.
הוא משאיר את מדינת ישראל נטולת יכולת הגנה עצמית - הגנה עצמית אשר חשובה בראש ובראשונה לשם הפחתת מסעות דה הלגיטימציה נגדינו ובכך הפחתת עוצמת הטרור נגדינו והגיבוי העולמי שלו.

אז התשובה הישירה לשאלה: האם "הסכם פייסל וייצמן תקף" - התשובה הישירה החד משמעית היא:

כל זמן שלא יקויימו כל התנאים שצויינו בראש המאמר - הסכם ערבי יהודי על המולדת היהודית בפלשתינה תקף ב 100%

אז מסתבר שאלוהים כן השאיר אותנו עם כלי הגנה, אך כנראה ללא תבונה מספקת להשתמש בם.
נקווה ונאחל שנשכיל ללמוד להיות בצד הנכון ( לראשונה בתולדותינו ) של בתי המשפט - ולא בצד המוכה, מושפל, מגונה, מושמץ ומושפל עד עפר.
נקווה ונאחל שנלמד זאת לפני שנאלץ לשלם מחיר כבד מדי.